מרדכי גור
מרדכי (מוֹטה) גוּר (6 במאי 1930 – 16 ביולי 1995) היה איש צבא, פוליטיקאי וסופר ישראלי. כיהן כרמטכ"ל העשירי (1974–1978), חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל מטעם מפלגת העבודה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גור נולד בירושלים למשה ולטובה גורבן, כמרדכי גורבן[1]. התחנך בתיכון ברחובות. בגיל 13 הצטרף לשורות ההגנה בה מילא תפקידים שונים ובהם מפקד גדנ"ע.
קריירה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]גור התנדב לפלמ"ח, עבר הכשרה כלוחם וכמפקד כיתה. הוא לחם במלחמת העצמאות, תחילה כמפקד יחידת ג'יפים בגדוד הפשיטה התשיעי, ובמהלכה מונה למפקד מחלקה בגדוד התשיעי של חטיבת הנגב[2]. בשנתיים שלאחר תום המלחמה שירת בנח"ל. למד מדעי הרוח והמזרח באוניברסיטה העברית בירושלים במקביל להמשך שירותו. התנדב לצנחנים ושירת כמפקד פלוגה (מ"פ) תחת פיקודו של אריאל שרון[3], ופיקד עליה בין היתר במבצע חץ שחור[4] ובפעולת התגמול בחאן יונס (1955), בה נפצע וזכה לציון לשבח מטעם הרמטכ"ל משה דיין, שהומר אחר כך לעיטור העוז[5]. לאחר מכן מונה למפקד גדוד הנח"ל המוצנח, ובתפקיד זה השתתף במבצע שומרון ולאחר מכן במבצע קדש, שבו לחם בקרב המיתלה, וב-2 בנובמבר צנח בראש גדודו בא-טור[6]. ב-1957 התמנה לסגן מפקד יחידות הצנחנים. לאחר כשנה יצא ללימודים באקול מיליטר, בית-הספר הגבוה למלחמה בפריז. בשובו לישראל, לאחר מספר חודשים בתפקיד הדרכה במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה קיבל בדצמבר 1960 את הפיקוד על חטיבת גולני (1960[7]–1963). במסגרת תפקידו זה פיקד על פעולת התגמול בנוקייב.
לאחר ששימש כראש מחלקת מבצעים באגף המטה ומונה במקביל לתפקידו כמפקד המכללה לפיקוד ולמטה (החל מ-1965), מונה למפקד חטיבה 55, חטיבת מילואים של הצנחנים (1966), בראשה יצא למלחמת ששת הימים. החטיבה, שהייתה אמורה להשתתף בקרבות בחצי האי סיני, הוסטה לירושלים ולאחר שרשרת של קרבות קשים, ביניהם אלה שבבית הספר לשוטרים ובגבעת התחמושת, כבשה את ירושלים המזרחית ובכללה את הכותל המערבי והר הבית. כשש שנים לפני הפריצה לעיר העתיקה 'ניבא' מוטה גור בנוכחות הרב גורן כי הוא יהיה הראשון לפרוץ אל העיר והרב גורן עמו. הוראתו של גור בכניסה לחומות העיר העתיקה, דרך שער האריות, "סע בן צור[8], סע!" כמו גם הכרזתו הנרגשת בסוף הקרב כי "הר הבית בידינו" נחרתו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי של מלחמת ששת הימים.
לאחר המלחמה נסע למשכן האומות המאוחדות והשתתף במאמץ ההסברתי של ישראל בארגון. כאשר שב לישראל, קיבל דרגת תת-אלוף ואת הפיקוד על כוחות צה"ל ברצועת עזה ובצפון סיני. גור היה מפקד אוגדה (עוצבת עמוד האש) בעת שמונה לאלוף פיקוד הצפון ב-23 בדצמבר 1969. תקופת כהונתו (הראשונה) בפיקוד הצפון התאפיינה בחדירות מחבלים מגבולות לבנון וסוריה ואף בפעילות של צבא סוריה הסדיר. צה"ל הגיב על כך בפריצה לסוריה ולפתחלנד ובהיאחזות בהר דב[9]. בין המבצעים עליהם פיקד היו מבצע קלחת 2 ומבצע ארגז[10], בתפקידו הבא היה נספח צה"ל בשגרירות ישראל בוושינגטון (אוגוסט 1972–דצמבר 1973). שם היה שותף לדיונים הדיפלומטיים הקדחתניים מול הממשל האמריקני בזמן מלחמת יום הכיפורים, במהלך הדיונים נגרמה תקרית דיפלומטית בינו לבין מחלקת ההגנה ואת המשך הדיונים ניהל במקומו ישעיהו ברקת, הנספח האווירי[11]. בינואר 1974 מונה לקדנציה נוספת כאלוף פיקוד הצפון, בין היתר בעת הפיגוע בקריית שמונה[12]. בתפקידו זה פיקד גור על כיבוש פסגת שיא החרמון[13].
כהונתו כרמטכ"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל, בעקבות פרישתו של רב-אלוף דוד אלעזר לאחר פרסום דו"ח הביניים של ועדת אגרנט, מונה מוטה גור במקומו לרמטכ"ל[15] (אפריל 1974 – אפריל 1978). זאת הפעם הראשונה בתולדות צה"ל שראש הממשלה לא ענד לרמטכ"ל החדש את הדרגות אלא דדו הגיע לביתו וענד לו את הדרגות[16]. בתקופת כהונתו נדרש צה"ל להתמודד עם מספר פיגועי מיקוח ובהם הפיגוע במלון סבוי[17], הפיגוע במעלות[18], מבצע יונתן בו שוחררו מאנטבה חטופי טיסת אייר פראנס[19]. בעקבות פיגוע כביש החוף יצא צה"ל בפיקוד גור למבצע ליטני[20].
יומיים לפני ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל הזהיר גור את ראש הממשלה מנחם בגין מפני כוונותיו התוקפניות של סאדאת. בעקבות אזהרתו המוטעית ספג הרמטכ"ל מוטה גור נזיפה רועמת ופומבית מפיו של שר הביטחון עזר ויצמן.
שנים לאחר מותו, נשמעה ביקורת על תפקודו במלחמת ששת הימים ולאחריה, הן מפי חייליו והן מפי חיילי חטיבות אחרות שלחמו בסביבות ירושלים. בפרט נאמר כי התעקשותו על כיבוש העיר העתיקה דווקא על ידי חטיבת הצנחנים שתחת פיקודו נבעה משיקולי יוקרה ולא משיקולים צבאיים, וכי לאחר המלחמה דאג להאדיר את חלקו בכיבוש העיר על חשבון אחרים[21].
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהשתחרר מצה"ל בתום כהונה בת ארבע שנים כרמטכ"ל, פנה גור לחיים האזרחיים. ב-1979 למד במכללה למנהל עסקים בהרווארד, ולאחר שובו לישראל שימש כמנכ"ל כור מכניקה עד 1984.
התבטאות מפורסמת שלו, אירעה בזמן שנאם במערכת הבחירות לכנסת העשירית, בהטיחו בקבוצה של תומכי "הליכוד" שהפריעו לו לנאום: "נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים, וכמו שלהם לא עזרו הצעקות - ודפקנו אותם, גם לכם לא יעזרו הצעקות - ונדפוק אתכם"[22].
בשנת 1981 נבחר גור לכנסת העשירית מטעם המערך וכיהן עד למותו ב-1995. במקביל החזיק בכפל תפקידים (שהיה מותר אז לפי חוק) כששימש כיו"ר מועצת המנהלים של כור מכניקה. כחבר ועדת החוץ והביטחון הזהיר בפברואר 1982, בעת ההכנות למבצע "שלום הגליל", ממהלך שיוביל למלחמה מיותרת[23].
לאחר הבחירות לכנסת האחת עשרה מונה לשר הבריאות בממשלה שקמה. ב-1986, לאחר הרוטציה בממשלה, החליט שלא להצטרף לממשלה בראשות יצחק שמיר, שבו הטיח ביקורת קשה על פרשת קו 300. כן ביקר את המדיניות הכלכלית של משה נסים וטען שיש בה ניסיון לליברליזציה מעבר למה שהמשק מסוגל. עם זאת, המשיך לכהן כחבר הכנסת, בוועדת החוץ והביטחון ובמקביל התמנה ליושב ראש מועצת המנהלים של סולל בונה[24]. באפריל 1988 הצטרף כשר בלי תיק לממשלת האחדות הלאומית, עד 1990.
בבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה ב-1992, נמנע מהתמודדות מאחר שאובחן כבר כחולה בסרטן, ותמך ברבין. הוא הוצב במקום ה-34 ברשימת מפלגת העבודה בבחירות לכנסת ה-13. בממשלת רבין השנייה שימש כסגן שר הביטחון (1992–1995). שר הביטחון וראש הממשלה רבין הותיר בידו את האחריות על המשק לשעת חירום, על הקשר עם המתנחלים ועל ייצוג מערכת הביטחון בכנסת. על תפקידו זה שיבח אותו רבין, לאחר מותו: הוא ידע להופיע בשם מערכת-הביטחון לפני כל חלקי העם גם במציאות של מחלוקת בעם
.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
גור נישא לריטה מזור, בתו של ד"ר יהושע מזור. לזוג נולדו ארבעה ילדים, שתי בנות ושני בנים.
התאבדותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצע שנות ה-90 אובחן כחולה בסרטן סופני, ובעקבות זאת התאבד ביריית אקדח ב-16 ביולי 1995 בחצר ביתו שבשכונת אפקה, בגיל 65. גור הובא למנוחות בלוויה צבאית בבית העלמין הצבאי קריית שאול בתל אביב.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחנה 'בית ליד' של המשטרה הצבאית (לשעבר מחנה 21), נקרא על שמו.
- בית הספר התיכוני "עירוני ג'", וגם רחוב בעיר מודיעין-מכבים-רעות, נקרא על שמו.
- רחוב "משמרת" בו התגורר בשכונת אפקה שבתל אביב, נקרא על שמו.
- רחובות ומוסדות ציבור ביישובים שונים בארץ נקראו על שמו.
- כפר הנופש לחיילים של האגודה למען החייל באשקלון נקרא על שמו.
- גשרים ליד כרמיאל וליד קריית אתא נקראים על שמו.
- רחוב בעיר נתניה נקרא על שמו.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גור שלח ידו בכתיבה, בעיקר כתב ותיאר את אשר עבר עליו ביחידות הצבא החל מפלוגת הצנחנים וכלה בשירותו כרמטכ"ל. הוא אף כתב סדרה של ספרי ילדים כדי להנחיל להם את המורשת הביטחונית בה האמין.
- "פלוגה ד", הוצאת משרד הביטחון, 1977.
- "הר הבית בידינו" - על לחימת חטיבת הצנחנים בירושלים במלחמת ששת הימים, הוצאת משרד הביטחון, 1973.
- "מצפון ומים" - מתאר את שירותו כאלוף פיקוד הצפון, הוצאת משרד הביטחון, 1998.
- "ראש המטה הכללי" - מתאר את תקופת כהונתו כרמטכ"ל, הוצאת משרד הביטחון, 1998.
- סדרת ספרי "עזית הכלבה הצנחנית" - ספרי ילדים המתארים את עלילותיה של כלבה עזת נפש בפעולות שונות מקהיר ועד אנטבה. ספר זה עובד לסרט הרפתקאות באותו שם עזית הכלבה הצנחנית (סרט), בתסריט משותף של מוטה גור יחד עם במאי הסרט בועז דוידזון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם חיים אלחנני, ירושלים ואנשים בה, ירושלים: ראובן מס, 1973. 353-343.
- משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, הוצאת משרד הביטחון ומערכות, תשנ"ד-1994.
- משה גבעתי הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, הוצאת רעות, תשע"ג-2013.
- אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה, הוצאת "מסדה", 1993.
- יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', טרק ב' (2), ירדן הוצאה לאור, 1988, עמודים 333 - 342
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על מוטה גור מפקד גדוד הנח"ל המוצנח 88, באתר הצנחנים
- מוטה גור מורשת קרב
מרדכי גור, באתר הכנסת - מרדכי גור, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "תת-אלוף מרדכי גור (גורבן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5219
- עיטור העוז שהוענק למרדכי גור, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- מרדכי גור, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
מוטה גור בהר הבית ובכותל, במלחמת ששת הימים, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון- יואלה הר שפי, "גור בגוב האריות", עמודים 59–57, מעריב, 11 בינואר 1980
- עופר ורדי, מוטה גור: הרמטכ"ל שאהב עוגות גבינה, באתר ynet, 21 בינואר 2008
- מוטה גור מתארח בשבט בדואי, גנזך המדינה
- ד&;ר אורי מילשטיין, חידת מוטה: 20 שנה לאחר ששם קץ לחייו, תיקי מוטה גור נפתחים, באתר מעריב אונליין, 18 ביולי 2015
- ד&;ר אורי מילשטיין, ירושלים שלו: ההחלטה הגורלית שקיבלו מוטה גור ומשה דיין ב-67, באתר מעריב אונליין, 25 ביולי 2015
- נחום ברנע, הבצענים על-פי מוטה גור, כותרת ראשית, 29 באוקטובר 1986.
- מרדכי גור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד תדהר (עורך), "תת-אלוף מרדכי גור (גורבן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5219
- ^ מרדכי גור, "פלוגה ד'", הוצאת משרד הביטחון, 1977, עמוד 11.
- ^ מרדכי גור, "פלוגה ד'", הוצאת משרד הביטחון, 1977, עמודים 35-38.
- ^ מרדכי גור, "פלוגה ד'", הוצאת משרד הביטחון, 1977, עמודים 133-150.
- ^ מרדכי גור, "פלוגה ד'", הוצאת משרד הביטחון, 1977, עמודים 200-219.
- ^ כיבוש ראס-סודר, אבו רודיס, א-טור, שרם א-שייך, מתוך אתר "הצנחנים, עשור ראשון 1948-1958".
- ^ עודד זראי, איש חיל הרגלים בצבא ישראל עצמאי ומאומן ללוחמה מודרנית, חרות, 11 במרץ 1963
- ^ בן צור היה נהג הזחל"מ שעליו פקד מוטה גור
- ^ ערן נבון, השם שמאחורי ההר, באתר וואלה, 17 בספטמבר 2010
- ^ מרדכי גור, "מצפון ומים" - מתאר את שירותו כאלוף פיקוד הצפון, הוצאת משרד הביטחון, 1998, עמודים 164-165.
- ^
סיפורו של שייקה ברקת: רגעים שחורים בבית הלבן, סרטון באתר יוטיוב
- ^ מרדכי גור, "מצפון ומים" - מתאר את שירותו כאלוף פיקוד הצפון, הוצאת משרד הביטחון, 1998, עמודים 259-260.
- ^ מרדכי גור, "מצפון ומים" - מתאר את שירותו כאלוף פיקוד הצפון, הוצאת משרד הביטחון, 1998, עמודים 264-265.
- ^ משמאל לימין: משופם בכובע מצחיה סא"ל שלמה איליה קמ"ן פיקוד צפון; אלוף אביגדור בן גל מפקד פיקוד הצפון; תא"ל אורי אור מפקד אוגדה 36; הרמטכ"ל רא"ל מרדכי גור; ראש אגף התכנון אלוף נתי שרוני; מאחוריו מוסתר (חצי פנים) תא"ל אמיר דרורי רמ"ח מבצעים.
- ^ אפרים לפיד, ארבעים שנה לממשלת רבין הראשונה, באתר nrg, 31 במאי 2014.
- ^ יואלה הר שפי, גור בגוב האריות, מעריב, 11 בינואר 1980
- ^ כרמית גיא, "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמוד 355.
- ^ מרדכי גור, "ראש המטה הכללי", תל אביב: הצאת מערכות ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998, עמ' 56-46.
- ^ טלי ליפקין-שחק, השחקן הראשי, מעריב, 16 ביוני 2006, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ יריב פלג, מבצע ליטני: שלב אחר שלב, באתר מאקו, 12 בספטמבר 2013.
- ^ אנשיל פפר, הקרב על הקרב על ירושלים, באתר הארץ, 30 במאי 2007.
- ^ שמעון פרס בבית שמש - בלי תנועות מזרחיות ! (1981 Shimon Peres), באתר סרטון ביוטיוב שבו נראה גור אומר משפט זה
- ^ חגי אשד, ח"כ גור: חשש למלחמה מיותרת בלבנון, דבר, 4 בפברואר 1982
- ^ מנחם רהט, המערך במו ידיו מחזיק את הליכוד בשלטון, מעריב, 9 בינואר 1987
| מרדכי גור - תבניות ניווט | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הבריאות בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- סגני שרי הביטחון
- סגני שרים בממשלת ישראל
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- משפחת מזור
- לוחמי ההגנה
- מעוטרי עיטור העוז בפעולות התגמול
- מפקדי המכללה לפיקוד ולמטה
- מפקדי חטיבת גולני
- מפקדי חטיבה 55
- מפקדי פיקוד הצפון
- ראשי המטה הכללי
- מפקדי עוצבת עמוד האש
- מפקדי גדודים במלחמת סיני
- מפקדי חטיבות במלחמת ששת הימים
- מפקדי גדודים בחטיבת הצנחנים
- ראשי מחלקת המבצעים
- נספחים צבאיים ישראלים בארצות הברית
- חברי הכנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם
- חברי הכנסת העשירית
- חברי הכנסת מטעם העבודה
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- חברי הכנסת השלוש עשרה
- מנכ"לי כור תעשיות ובנותיה
- מתאבדים: אנשי צבא ישראלים
- מתאבדים ישראלים: חולים סופניים
- מתאבדים: פוליטיקאים
- אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי קריית שאול
- אישים שהונצחו על מדליות ישראל
- אישים שעל שמם בסיסי צה"ל
- אישים שעל שמם גשרים בישראל
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי אוניברסיטת הרווארד
- שרי ממשלת ישראל ה-21
- קציני צה"ל בכירים שכיהנו כשרים בממשלת ישראל
- ישראלים שהתאבדו ביריית אקדח
- קציני צה"ל בוגרי בית הספר הגבוה למלחמה בפריז
- חברי כנסת שמתו במהלך כהונתם
- חברי הכנסת: אנשי צבא
- מפקדי מחלקות במלחמת העצמאות
- חיילי חטיבת הנגב במלחמת העצמאות
- חיילי חיל הרגלים במלחמת סיני
- ישראלים שנולדו ב-1930
- ישראלים שנפטרו ב-1995